רש"י על בבא מציעא ל״ה א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:י״ד »

13 פְּשִׁיטָא: שָׁמוּ לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, וַאֲזַל אִיהוּ וְשָׁמַהּ לְבַעַל חוֹב דִּידֵיהּ, אָמְרִינַן לֵיהּ: לָא עֲדִיף אַתְּ מִגַּבְרָא דַּאֲתֵית מִינֵּיהּ. זַבְּנַהּ, אוֹרְתַאּ, וְיַהֲבַהּ בְּמַתָּנָה, וַדַּאי הָנֵי מֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דְּאַרְעָא נְחוּת וְלָאו אַדַּעְתָּא דְּזוּזֵי נְחוּת.

פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ה א:י״ג

13 אמרינן - לבעל חוב שני:

14 לא עדיפת - מבעל חוב ראשון שבאת מכחו כשם שהוא מחזירה ויטול מעותיו משום ועשית הישר והטוב אף אתה קבל מעותיך מבעלים הראשונים משום ועשית הישר והטוב:

15 זבנה אורתה כו' - בעל חוב ששמו לו קרקע ומכרה או שנתנה או הוריש:

16 הני - אחרונים או לוקח או יורש או מקבל מתנה:

17 אדעתא דארעא נחות - שיהא קרקע שלהם ולא שיקבלו מעות דאילו בעל חוב אית ביה משום ועשית הישר והטוב דאמרינן לא היה לך עליו אלא מעות והרי הן לך אבל אלו קרקע קנו:

« רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:י״א רש"י על בבא מציעא ל״ה ע״א:י״ד »